חסימת ורידים באגן (תסמונת הגודש האגני)

הליך חסימת ורידים באגן, הידוע גם כאמבוליזציה של ורידי האגן, הוא טיפול זעיר פולשני מתקדם המיועד לנשים הסובלות מכאבים כרוניים באזור האגן התחתון כתוצאה מ"תסמונת הגודש האגני". תסמונת זו נגרמת עקב אי-ספיקה של הוורידים באגן, בדומה לדליות ברגליים. כאשר המסתמים החד-כיווניים בוורידים אלו (בעיקר בוורידי השחלות) אינם מתפקדים כראוי, הדם אינו זורם ביעילות חזרה ללב אלא מצטבר בוורידי האגן וגורם להם להתרחב ולהתפתל. הצטברות זו יוצרת לחץ וכובד, המובילים לכאב עמום ומתמשך, המחמיר לרוב בעמידה ממושכת, בסוף היום או בעת קיום יחסי מין. הטיפול מיועד לנשים שאובחנו עם גודש ורידי באגן לאחר שנשללו סיבות אחרות לכאב, ושהתסמינים פוגעים משמעותית באיכות חייהן.
הפרוצדורה מתבצעת בחדר צנתורים על ידי רדיולוג פולשני, לרוב תחת טשטוש והרדמה מקומית ללא צורך בהרדמה כללית. הרופא מחדיר צנתר (צינורית דקה וגמישה) דרך וריד במפשעה או בצוואר. בעזרת הנחיית שיקוף רנטגן וחומר ניגוד, הרופא מנווט את הצנתר עד לוורידים המורחבים והחולים באגן. לאחר זיהוי הוורידים הבעייתיים שבהם יש זרימת דם הפוכה, הרופא מחדיר דרך הצנתר סלילים מתכתיים זעירים (Coils) ולעיתים גם חומר מטרש (כמו קצף רפואי). אמצעים אלו גורמים לחסימה יזומה של הווריד החולה, מפסיקים את זרימת הדם הלקויה בו ומאלצים את הדם לזרום דרך ורידים בריאים אחרים באזור, ובכך מפחיתים את הלחץ והגודש באגן.
בין היתרונות ניתן למנות
-
הטיפול הוא זעיר פולשני ואינו דורש ניתוח פתיחת בטן או כריתת איברים כמו הרחם או השחלות.
-
זמן ההתאוששות מהיר מאוד ומאפשר חזרה לשגרה תוך ימים ספורים בלבד.
-
ההליך מתבצע לרוב במסגרת אשפוז יום ללא צורך בלינה בבית החולים.
-
שיעורי ההצלחה בהפחתת הכאב הכרוני ושיפור איכות החיים הם גבוהים מאוד.
-
הפעולה מבוצעת דרך נקב זעיר בעור ואינה מותירה צלקות משמעותיות.
חסרונות וסיכונים
-
יתכנו כאבים באגן בימים הראשונים לאחר הפעולה כתוצאה מתהליך חסימת הוורידים.
-
קיים סיכון נמוך להתפתחות שטף דם או זיהום באזור החדרת הצנתר במפשעה או בצוואר.
-
במקרים נדירים מאוד עלולה להתרחש נדידה של הסלילים החוסמים למקומות אחרים בגוף.
-
חלק מהמטופלות עלולות לחוות תגובה אלרגית לחומר הניגוד המוזרק במהלך השיקוף.