top of page
השתלת פורט ורידי תת עורי בחזה
השתלת פורט (Port-A-Cath) היא הליך רפואי נפוץ בתחום הרדיולוגיה הפולשנית, שמטרתו לספק גישה בטוחה, ארוכת טווח ונוחה למערכת הורידים המרכזית של המטופל.
הפורט עצמו הוא התקן קטן, מעין מאגר עשוי טיטניום או פלסטיק בקוטר של מספר סנטימטרים, המכוסה בממברנת סיליקון רכה. להתקן זה מחוברת צינורית דקה וגמישה הנקראת צנתר (קטטר).
מטרת העל של הפרוצדורה היא לאפשר מתן חוזר ונשנה של תרופות, כימותרפיה, נוזלים, מוצרי דם, ואף לקיחת דגימות דם, מבלי לחוות את הכאב והקושי הכרוכים בדקירות מחט חוזרות בוורידי הידיים.
הפרוצדורה מתבצעת בדרך כלל בחדר צנתורים או בחדר ניתוח תחת הרדמה מקומית וטשטוש קל, כך שהמטופל אינו חש כאב אך נותר בהכרה. הרופא המבצע, רדיולוג פולשני, משתמש באמצעי דימות מתקדמים כמו אולטרסאונד ושיקוף רנטגן (פלורוסקופיה) כדי להנחות את הפעולה בדיוק מרבי.
בשלב הראשון, הרופא מחדיר את הצנתר הדק אל תוך וריד מרכזי גדול באזור החזה או הצוואר, ומקדם אותו עד שקצהו מגיע לוריד הנבוב העליון, בסמוך לכניסה לעלייה הימנית של הלב. מיקום זה מבטיח דילול מהיר ויעיל של התרופות המוזרקות למחזור הדם.
בשלב השני, יוצר הרופא "כיס" קטן מתחת לעור בדופן בית החזה העליון, לרוב בצד ימין, ומחדיר לתוכו את גוף הפורט. הצנתר שכבר הוחדר לוריד מחובר אל הפורט, והחתך בעור נתפר או מודבק. בסיום הפעולה, הפורט כולו נמצא מתחת לעור ואינו נראה לעין מבחוץ, אלא רק מורגש כבליטה קטנה. הגישה אל הפורט נעשית באמצעות החדרת מחט מיוחדת דרך העור אל ממברנת הסיליקון של הפורט.
השתלת פורט מתאימה בעיקר למטופלים הזקוקים לטיפול תוך ורידי ממושך, כמו חולי סרטן המקבלים כימותרפיה, מטופלים הזקוקים לאנטיביוטיקה לתקופה ארוכה, או אנשים הזקוקים להזנה תוך ורידית (TPN).
בין היתרונות ניתן למנות
-
מונע נזק וגירוי לורידים ההיקפיים בידיים.
-
מפחית משמעותית כאב מדקירות חוזרות.
-
מאפשר חזרה לשגרה מלאה כולל שחייה לאחר ההחלמה.
-
מספק גישה ורידית אמינה לטווח ארוך מאוד.
-
משפר את איכות החיים ומקל על ההתמודדות עם הטיפולים.
חסרונות וסיכונים
-
סיכון להתפתחות זיהום מקומי או בזרם הדם.
-
אפשרות לחסימת הצנתר על ידי קריש דם (פקקת).
-
סיבוכים נדירים במהלך ההחדרה כמו חזה אוויר.
-
סיכון לדימום או שטף דם באזור ההשתלה בסמוך לפעולה.
bottom of page