סגירת מפרצות בעורקי הבטן

מפרצת היא התרחבות בלתי תקינה בדופן של כלי דם, הנוצרת בעקבות היחלשות של הרקמה ומזכירה בצורתה בלון קטן המלא בדם. כאשר התרחבות זו מתרחשת בעורקי הבטן, כגון אבי העורקים או העורקים המובילים דם לאיברים הפנימיים כמו הכבד או הטחול, קיימת סכנה משמעותית של קרע פתאומי.קרע כזה עלול להוביל לדימום פנימי מסיבי ומסכן חיים תוך זמן קצר מאוד.
מטרת הפעולה לסגירת מפרצות היא למנוע את המשך גדילת המפרצת ולבטל את הסיכון להתפוצצותה על ידי חסימת זרימת הדם לתוך האזור המוחלש וחיזוק דופן העורק.
הפעולה מתבצעת בגישה צנתורית מתקדמת, ללא צורך בפתיחה כירורגית נרחבת של הבטן או הותרת צלקות גדולות.
לפני תחילת הטיפול, המטופל עובר סדרת בדיקות דימות מקדימות, כגון CR או MRI, המאפשרות לרופא לתכנן את
המסלול המדויק בתוך כלי הדם.
במהלך הפרוצדורה, הרדיולוג הפולשני מחדיר קטטר דק וגמיש דרך עורק המפשעה או עורק היד, תחת הכוונת דימות רנטגן מדויקת בזמן אמת, הקטטר מנווט בזהירות דרך מערכת העורקים עד להגעה למיקום המדויק של המפרצת.
בשלב זה, מושתלים בתוך המפרצת אמצעים ייעודיים לחסימתה, ברוב המקרים משתמשים בסלילי מתכת עדינים העשויים פלטינה הממלאים את חלל המפרצת וגורמים ליצירת קריש דם יציב בתוכה, או בתומכן גמיש המכוסה בבד סינתטי מיוחד שיוצר צינור פנימי חדש לזרימת הדם ומבודד את המפרצת מהלחץ העורקי.
טיפול זה מתאים במיוחד למטופלים הסובלים ממפרצות שגדלו מעבר לקוטר מסוים, למטופלים עם תסמינים של כאב, או לאנשים שמצבם הבריאותי הכללי הופך ניתוח פתוח למסוכן מדי עבורם.
בסיום הפעולה, הצנתר מוצא מהגוף ובמקום הדקירה מונח אמצעי לסגירת כלי הדם המאפשר החלמה מהירה ללא צורך בתפרים חיצוניים.
בין היתרונות ניתן למנות
-
הטיפול מבוצע בגישה זעיר פולשנית דרך חריר זעיר בעור במקום חתך ניתוחי גדול ומכאיב בבטן.
-
זמן ההתאוששות לאחר הפעולה קצר במיוחד ורוב המטופלים משתחררים לביתם תוך יום אחד בלבד.
-
הסיכון לאובדן דם משמעותי או להתפתחות זיהומים לאחר הטיפול נמוך במידה ניכרת בהשוואה לניתוחים פתוחים.
-
ניתן לבצע את הפרוצדורה תחת הרדמה מקומית או טשטוש עמוק, דבר המונע את הסיכונים הכרוכים בהרדמה כללית.
-
השימוש בטכנולוגיות דימות מתקדמות מאפשר דיוק מקסימלי תוך שמירה על תקינות כלי הדם הסמוכים.
-
המטופלים מדווחים על פחות כאבים ואי נוחות לאחר הפעולה, מה שמאפשר חזרה מיידית לתפקוד עצמאי מלא.
חסרונות וסיכונים
-
קיים סיכון מסוים להיווצרות דלף של דם לתוך המפרצת לאחר הפעולה, דבר המצריך לעיתים טיפול משלים.
-
המטופלים מחויבים במעקב רפואי קבוע הכולל בדיקות דימות תקופתיות כדי לוודא את יציבות התיקון לאורך זמן.
-
עשויה להתפתח תגובה אלרגית או פגיעה בתפקודי הכליות כתוצאה מהשימוש בחומר הניגוד הנדרש להדמיה.
-
קיימת אפשרות לפגיעה מקומית בכלי הדם באזור החדרת הצנתר, כגון היווצרות שטף דם או פגיעה בדופן העורק.
-
במקרים נדירים, האמצעים החוסמים עלולים לזוז ממקומם או להשפיע על זרימת הדם לאיברים פנימיים סמוכים.
-
בחלק מהמקרים המבנה האנטומי של המטופל אינו מאפשר גישה צנתורית בטוחה, ונדרש שינוי בתוכנית הטיפולית.