top of page
הנחת נקז כליה מילעורי בבטן
הליך הנחת נקז כליה מילעורי, המוכר גם בשם נפרוסטומיה מילעורית,
הוא טיפול רפואי חיוני שנועד לנקז שתן ישירות מהכליה במצבים שבהם דרכי השתן הטבעיות חסומות.
במצב תקין, השתן נוצר בכליה וזורם דרך השופכן אל שלפוחית השתן, כאשר ישנה חסימה בשופכן, למשל כתוצאה מאבנים בכליות, גידולים בבטן או באגן הלוחצים על דרכי השתן, או היצרויות שונות, השתן מצטבר בתוך הכליה. הצטברות זו גורמת להרחבה של אגן הכליה (הידרונפרוזיס), לחץ מוגבר על רקמת הכליה, ובמקרים רבים גם לזיהום חריף, ללא ניקוז מהיר, הלחץ והזיהום עלולים להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הכליה ואף לסכנת חיים.
הפעולה מבוצעת על ידי רדיולוג פולשני בחדר ייעודי, תחת הנחיית אמצעי הדמיה מתקדמים כמו אולטרסאונד או שיקוף רנטגן. המטופל שוכב בדרך כלל על בטנו, ולאחר אלחוש מקומי של העור באזור המותן ומתן טשטוש, הרופא מחדיר מחט עדינה דרך העור ושרירי הגב ישירות אל אגן הכליה, בעזרת המחט, מוחדר חוט מוליך דק, ועל גביו מועברת צינורית ניקוז גמישה (קטטר) שקצהָ מסתלסל בתוך הכליה כדי למנוע את יציאתה.
הקצה החיצוני של הצינורית מחובר לשקית איסוף שתן חיצונית המוצמדת לגוף המטופל.
ההליך מאפשר מעקף של החסימה והקלה מיידית על הכליה, עד שניתן יהיה לטפל בגורם הראשוני לחסימה.
בין היתרונות ניתן למנות
-
הקלה מיידית בלחץ על הכליה ומניעת נזק קבוע לרקמת הכליה ולתפקודה.
-
טיפול יעיל ומהיר במצבי חירום של זיהום כלייתי חריף על רקע חסימתי.
-
הפעולה מבוצעת לרוב בהרדמה מקומית וטשטוש ללא צורך בהרדמה כללית מלאה.
-
הגישה המילעורית היא זעיר פולשנית ומונעת את הצורך בניתוח פתוח ומורכב בבטן.
-
מאפשרת זמן התאוששות מהיר יותר בהשוואה לחלופות כירורגיות מסורתיות.
חסרונות וסיכונים
-
קיים סיכון לדימום מכלי דם בכליה או ברקמות הסובבות במהלך החדרת המחט והנקז.
-
תיתכן התפתחות של זיהום בכליה או באזור חדירת הצנתר בעור.
-
צינורית הניקוז החיצונית עלולה להיסתם, להתקפל או לזוז ממקומה ולדרוש החלפה.
-
המטופל עשוי לחוש אי נוחות או כאב באזור המותן במקום בו הוכנס הנקז.
bottom of page