אמבוליזציה של גידולים

אמבוליזציה של גידולים היא שיטת טיפול זעיר פולשנית שבה מצנתרים את כלי הדם אשר מספקים את הגידול, וחוסמים את אספקת הדם לגידול כדי לגרום להרס התאים הסרטניים, טיפולים אלו יכולים להביא לשליטה במחלה והקטנתה אך אינם מביאים בדרך כלל למצב של ריפוי.

הפרוצדורה מתחילה בביצוע אלחוש מקומי בנקודת הגישה, לרוב במפשעה או בשורש כף היד,
הרדיולוג הפולשני מחדיר צנתר דק דרך עורק ומוביל אותו בזהירות במעלה מערכת כלי הדם תוך שימוש בשיקוף רנטגן רציף להשגת דיוק מקסימלי. כאשר הקצה של הצנתר מגיע למיקום המדויק של כלי הדם המזינים את הגידול, מוזרקים דרכו חומרים חוסמים הנקראים חומרים אמבוליים.
חומרים אלו יכולים להיות חלקיקים זעירים, סלילי מתכת זעירים או כדוריות המפרישות תרופות, החסימה גורמת להרעבה של הגידול מחמצן וחומרי מזון חיוניים, מה שמוביל למות התאים הסרטניים ולצמצום המסה של הגידול. בסיום הפעולה, הצנתר מוצא מהגוף ומופעל לחץ קל על נקודת הדקירה למניעת דימום.
 

קיים מגוון רחב של טיפולי אמבוליזציה, עם או ללא שימוש בתרופות כימותרפיות, באינדיקציות שונות, להלן האינדיקציות העיקריות לאמבוליזציה של גידולים:

​

קרצינומה הפטוצלולרית (Hepatocellular Carcinoma - HCC)
אמבוליזציה היא טיפול מקובל בגידולי כבד ראשוניים שאינם ניתנים לכריתה או אבלציה וכאשר הכבד חולה בשחמת. הטיפול מאפשר לעצור את התקדמות המחלה תוך שמירה מרבית על תפקודי הכבד הנותרים.
 

גרורות לכבד
גרורות ממקורות שונים, כמו סרטן המעי הגס, גידול GIST, גידולים נוירואנדוקרניים וכדומה, הינתן שאין מחלה חוץ-כיבדית משמעותית או שאינה בשליטה. הטיפול המקומי מסייע בצמצום העומס הגידולי באיבר זה.
 

קרצינומה רנלית (Renal Cell Carcinoma - RCC)
אמבוליזציה משמשת כטיפול מקדים לניתוח על מנת למנוע דימום משמעותי בניתוח או כטיפול פליאטיבי, להקטנת תסמינים של גידולי כליה בלתי ניתנים לכריתה. חסימת כלי הדם מקטינה את נפח הגידול ומקלה על המנתח.
 

סרטן העצם וגרורות בעצמות
אמבוליזציה משמשת להקלת כאב ולטיפול בגרורות בעצמות שאינן ניתנות לכריתה, במיוחד כאשר הגרורות גורמות לכאב בלתי נסבל או שברים פתולוגיים. הטיפול מביא לשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופל.
 

גידולי מערכת העיכול
גרורות לכבד מסרטן המעי הגס והלבלב משמשות כמטרות לאמבוליזציה,
כדי לשלוט בגידול ולהפחית תסמינים המפריעים לתפקוד היום יומי.